האם הומואים ולסביות יכולים לעבור צד?

| 4 ביוני 2012 | תגובה אחת

לא חשוב כמה הזמנים השתנו, כמה התקדמנו כחברה (חברה מערבית במדינות מפותחות בעיקר), עדיין חייהם של הומוסקסואלים ולסביות יהיו כנראה עדיין יותר מאתגרים מחייהם של אנשים הטרוסקסואלים. אם אתם חיים בחברה שלנו, ודאי תסכימו שהשאלה אם ניתן לשנות נטייה מינית חד מינית זו אולי אחת השאלות הכי מעניינות שמעסיקות אנשים רבים שנתקלו בנושא מזווית כלשהי. אולי גיליתם אצלכם נטיות, אולי ילדכם התוודו על נטייה שכזו, או אולי אתם מאוהבים קשות בבחורה שמצהירה על אהבתה לנשים. אז השאלה הזו חצתה את ראשכם פעם או פעמיים לפחות. בגדול ידוע כבר היום שנטייה מינית איננה עניין של בחירה חופשית ושמדובר בתכונה פיזיולוגית לכל דבר.

הומואים ולסביות – מה זה אומר בכלל

אם אנחנו חוזרים רגע להגדרה הרשמית של מה זה להיות הומואים ולסביות, אנחנו יכולים להגדיר בפשטות כי גבר הומוסקסואל (להלן: הומו) הוא גבר שנמשך מינית אל גברים אחרים ולא אל נשים. אותו דבר לגבי נשים – לסבית היא אישה שנמשכת מינית אל נשים אחרות ולא אל גברים. חפרנו קצת בכתובים ותופתעו אולי לשמוע (אנחנו קצת הופתענו) שלא כל החוקרים מסכימים אפילו על ההגדרה הזו. ישנם כאלה שטוענים כי אין דבר כזה אדם הומוסקסואל לדוגמא, אלא רק יחסים הומוסקסואלים, כלומר לא ניתן להגדיר אדם ככזה אלא רק את האקט עצמו מאחר וזה תלוי בהתנהלותו של אדם בחברה ובסביבתו הקרובה. האם אדם שנמשך אל גברים אך מקיים חיי משפחה עם אישה וילדים הוא הומוסקסואל? ובכן לא אנחנו נכריע בדיון הזה, גדול עלינו. כל אדם יחשוב עם עצמו במה הוא מאמין ואיך הוא רואה את הדברים.

איך 'הופכים להיות' הומואים או לסביות?

ופה אנחנו מעלים עוד נושא שנחקר לאורך ורוחב ויש בו אפילו יותר אי הסכמה. איך אדם "נהיה" עם נטיות מיניות כלפי המין שלו ולא כלפי המין השני? אז הסבר אחד (עם שלל מחקרים מאחוריו) מדבר על השפעות הורמונאליות שמתרחשות כבר בשלב העוברי, כשהילד עוד בבטן אימו. חלק מזה זה גנטיקה, חלק מזה הורמונלי, יש כל מיני סטטיסטיקות שמדברות על סיכויים גדולים של ילד להיות הומו אם יש לו שלושה אחים בוגרים ועוד כל מיני נתונים יבשים. אולם מעולם לא הוכחה סיבה אחת ברורה ובעיקר – לא הוכחה דרך שבה ניתן לשלוט על זה בשום צורה. כלומר לא משנה כמה חיפשו, עד היום לא מצאו דרך שבה הורים יכולים להחליט האם הבן שלהם יהיה הומו או הבת תהיה לסבית, או ההיפך, שלא יהיו כאלה. אחרים מדברים בכלל על התפתחות הנטייה בהשפעה סביבתית ופסיכולוגית. את פרויד, מכירים? מכירים. הוא בכלל אמר שילד נולד "דף נקי", בלי שום נטייה מינית מוגדרת, ושחוויות שהוא נחשף אליהן, גם בבית בחינוך וגם מחוץ לבית מעצבות את אישיותו ובה גם את הנטייה המינית. אימא דומיננטית מידי, אבא מרוחק ופאסיבי, אלו רק חלק מהסיבות שהוא העלה כאופציות. אולם שוב, דבר לא הוכח באופן ברור עד היום. כמו שכבר אולי הבנתם, יש כל כך הרבה השערות ומחקרים בנושא, וברגע שמתחילים לקרוא ולהעמיק מבינים שיש אי הסכמה גדולה ואי בהירות ודבר אחד חסר – הוכחות חותכות לכאן או לכאן. לכן שוב, במקום להלעיט אתכם בנתונים נוספים ניתן לכם להחליט על המחקר שאיתו אתם הכי מזדהים במידה והנושא מעניין אתכם.

אז מה, אפשר או לא לשנות נטייה מינית?

שאלת מיליון הדולר. והתשובה לצערנו שוב לא מגובה בעובדות חותכות משום כיוון. אנחנו כן יכולים להגיד שהדעה הרווחת בקרב אנשי מקצוע שונים, פסיכולוגים ומדענים שבדקו את הנושא, היא שלא ניתן לשנות נטייה מינית. עם זאת, בהחלט ניתן להשפיע עליה ברמה מסוימת. אולם זה עובד בעיקר לכיוון של אנשים הטרוסקסואלים שעשויים לפתח משיכה לבני המין השני, ולהפוך להומואים או לסביות או לביסקסואלים. הסביבה בה נמצא אדם בהחלט יכולה להוות גורם משפיע. קראנו למשל על גברים שנכנסו לכלא בידיעה כי הם הטרוסקסואלים ושם פיתחו קשרים רומנטיים וקיימו יחסי מין עם גברים. אותו דבר לגבי נשים. אבל למי שחיפש בו את התשובה לכיוון השני נוכל לומר שלא מצאנו שום דוגמא על ההיפך… כלומר עוד לא נמצא ה"פטנט" שיהפוך אדם גבר הומו להטרוסקסואל או אישה לסבית להטרוסקסואלית.

אם השאלה מציקה…

החדשות הטובות שיש לנו עבורכם הן שמצאנו כל כך הרבה מקורות תמיכה למי שהשאלה הזו מציקה לו מהכיוון האישי. גברים שלא מצליחים להתמודד עם גילויים על נטייה הומוסקסואלית או נשים שקשה להן לחיות עם היותן לסביות. יש היום המון פורומים תומכים, המון מסגרות עם ידע ועזרה להבין את הנושא ולמצוא אנשים בעלי מכנה משותף שיכולים יחד להפוך את החיים היומיומיים להרבה יותר קלים ונעימים עבור מי שעדיין נאבק עם השאלות הקשות. כל העזרה נמצאת שם בחוץ, צריך רק להיפתח ולהסכים להיעזר בה.

* נושאים קרובים: הכרויות ללסביות

דרגו את הכתבה

תגיות: , , ,

קטגוריה: גאווה

תגובות (1)

טרקבק URL | תגובות RSS

Sites That Link to this Post

  1. משתמש אנונימי (לא מזוהה) | 3 ביולי 2012

השאר תגובה

*