"מה חטאתי?" סיפור על בליינד דייט מהגיהינום

| 2 בפברואר 2012 | תגובה אחת

הוא הוריד אותה באמצע הדרך ואמר לה "תודה, אבל לא תודה". היא הלכה ברגל עד הבית. עוד סיפור מצמרר על בליינד דייט מהגיהינום. כל מי שיודיע לנו שכל הדייטים שלו היו נפלאים וצמחו מהם מערכות יחסים חביבות או אפילו אהבת אמת, נגיד לו "יופי, לא מאמינים לך, אתה בטוח מסתיר משהו". לכל אחד ואחת מכם הייתה בוודאי הרפתקאה הזויה בבליינד דייט שהייתם מוותרים עליו, לו רק ידעתם…רוצים לשמוע סיפור מעניין? קחו פסק זמן ותתחילו לקרוא…

חברה שלי, ענת, נשואה היום ואימא לתינוק. אבל לפני שש שנים, כשהיא הייתה בת שלושים, היא הייתה החברה היחידה הרווקה בחבורת הבנות שלנו. דווקא היא, שתמיד התהדרה בחבר, גם כשאנחנו בכינו בגיל ההתבגרות על אהבות נכזבות, נשארה מגיל עשרים ושמונה ועד גיל שלושים וחמש רווקה. היא השתתפה בכל מסיבות הרווקות שלנו, רקדה וצעקה קולולו בכל החתונות ושמחה כשנולדו לנו ילדים. לנו, שאר הבנות בחבורה, לא היה נעים ממנה, ידענו שיומה יגיע אבל בינתיים, אני מודה, קצת ריחמנו עליה. לא כי זה נורא להיות רווקה, זה נורא כשכל החברות הטובות שלך כבר בסטטוס אחר וחוץ מללכת לסרטים, מסעדות וימי הולדת בפארק אין יותר מדי איך לבלות איתנו, מזמן השארנו את חיי הלילה מאחור.

עזרת נשים

ענת לא הייתה מפונקת אם נודה על האמת. היא לא בחלה בשום דרך להכיר בחורים. היא הייתה מוכנה לצאת עם כל מי שרצו לסדר לה, לא משנה אם מדובר בדודות, סבתות, חברים של בעלים וחברים מהעבודה. היא נרשמה לאתרי הכרויות ומצאה לה חברה רווקה כמוה ויצאה איתה לברים. אבל שום בחור שווה לא עלה בחכתה, היא יצאה עם אותו בחור כמה פעמים, אבל קשר לא הצליח להתפתח. אנחנו, החברות, לא הפסקנו לנסות לסדר לה בחורים, השתדלנו שהם יהיו חמודים ונאים ושהיא תמצא איתם שפה משותפת.

הטעות הגורלית

יש אנשים שכל השידוכים שלהם מצליחים, יש להם את הקסם הזה שמחבר בין שתי נשמות מתאימות. אני חייבת לציין שלי אין את הכישורים הנדרשים, שום שידוך שלי מעולם לא קרם עור וגידים. המקסימום שהגעתי אליו היה שתי פגישות חוזרות של נטע ואורי שפעם סידרתי ביניהם. ולכן, היססתי מאוד להפגיש את ענת עם מישהו, היא הייתה חשובה לי מדי. גם פחדתי מהאחריות שזה לא ילך ושאני ארגיש אשמה. עד שיום אחד, מישהי מהעבודה שלי שאלה אותי אם אני מכירה בחורה בגילאי שלושים לסדר לאח שלה. היססתי בהתחלה, אך כשראיתי את התמונה שלו על גבי הפלאפון שלה, ובגלל שחיבבתי את הבחורה החלטתי להציע את ענת. ענת הסכימה מיד, היא אמרה שהיא סומכת עלי, ואני בניתי הרים וגבעות. אמנם לא הכרתי את הבחור אבל הייתה לי הרגשה ממש טובה.

ההתחלה מעידה על הסוף

אחרי שקיבלתי את אישורה של ענת, וחברתי לעבודה קיבלה את האישור של אחיה נתתי לה את מספר הטלפון. זה קרה ביום ראשון וביום רביעי כשדיברתי עם ענת והבנתי שהוא לא התקשר התחלתי להריח סירחון. אם נותנים לבחור מספר טלפון של בחורה הוא לא יכול להתמהמה, הוא צריך להתקשר באותו היום, או גג ביום העוקב. ענת אמרה לי שזה לא משנה ואני אמרתי לה שאולי הוא מתבייש או שיש לו משהו חשוב. היא רק ביקשה ממני לא לשאול את החברה מהעבודה למה הוא לא התקשר שלא תצא נואשת. אז לא שאלתי כלום, וביום חמישי היא שאלה אותי מה קורה ביניהם, אמרתי לה שאחיה לא טרח להתקשר והיא מצידה התקשרה לנזוף בו.

הדייט מהגיהינום

וביום ראשון, שבוע אחרי שהוא לקח את מספר הטלפון שלה הוא התקשר. הוא לא התנצל ולא דיבר יותר מדי. רק ביקש לקבוע איתה. היא לא כל כך אהבה את השיחה אבל אני הרגעתי אותה שכנראה מדובר בביישן ושהוא גבר שפועל ישר ולעניין, בלי שיחות מקדימות. אז הם קבעו לצאת למחרת, היא לא ידעה לאן, היא הייתה משוכנעת שהוא יחליט לאן הם הולכים. בשעה שמונה וחצי הוא חיכה לה למטה. היה כבר חושך, קר וירדו טיפות של גשם היא נכנסה מהר לאוטו, הם אמרו נעים מאוד, הוא לחץ לה את היד ותוך שנייה המשיך לנסוע. היא הרגישה שהוא קצת מוזר אבל היא השתכנעה ממני שאולי מדובר בביישן. אחרי דקה של נסיעה הוא התחיל לשאול אותה מלא שאלות: בת כמה היא, במה היא עובדת, עם מי היא גרה, מאיפה היא במקור, איך אחות שלו מכירה אותה, מה הגובה שלה. היא הרגישה קצת לחץ, הוא לא נתן לה לשאול כלום ורק ירה שאלות. פתאום הוא שאל אותה אם היא מעשנת, היא אמרה לו שלא. אז הוא עצר את האוטו וביקש ממנה לרדת ממנו. כן, אתם שומעים נכון. הוא אמר לה שהוא מעשן ושהוא לא יכול לחיות עם מישהי שלא מעשנת, זה עקרוני בשבילו, ושכנראה שהם ממש לא מתאימים, הוא גם ציין שהוא גם לא כל כך אוהב איך שהיא נראית. הוא עצר לה במרחק של רבע שעה נסיעה מהבית שלה והיא ירדה מהאוטו בצומת חשוך. החצוף הזה לא טרח להחזיר אותה אפילו הביתה. הוא היה צריך כמובן לכבד אותה ולהמשיך את הדייט עד הסוף, אבל להוריד אותה באמצע החורף באמצע שומקום זה באמת שיא, ותעידו על כך בעצמכם.

סוף מעשה במחשבה תחילה

ענת המסכנה חזרה הביתה רטובה, בוכה ופגועה. היא דיברה איתי כל הדרך, היא חזרה ברגל, הייתה חייבת לעכל את הטראומה שעברה עליה. אני הרגשתי גרוע והחלטתי שאני לא שדכנית יותר. אבל המסקנה למי שכן משדך היא לעשות עבודת תחקיר מעמיקה, ורצוי רק עם אנשים מוכרים, ואפילו אם זו רק הכרות שטחית.

עכשיו ענת כבר נשואה, היא הכירה את בעלה דרך אתר הכרויות, ואנחנו כבר צוחקות על הפרשייה ההיא. והבחור? למי אכפת?

דרגו את הכתבה

תגיות: ,

קטגוריה: סיפורים

תגובות (1)

טרקבק URL | תגובות RSS

  1. מאת עדן:

    עברתי עד היום הייתי בשני בליינ דייט. אני חושבת שאני מפסיקה עם זה. הסיכוי שמשהו יצא מזה נראה לי אפסי… לא היה לי בליינד דייט כזה מבאס כמו כאן, אבל אני בקלות יכולה לראות שזה קורה..

השאר תגובה

*